פוסטים נוספים:

הכשרה במרכז מהותי

החגים תמו והגיע הזמן לחזור לעבודה! הצוות שלנו עבר הכשרה מרתקת ומעניינת במרכז "מהותי" בה קיבלו כלים רבים. הצוות המיומן עובר הכשרות לאורך כל השנה

קרא עוד...

סדנת גיבוש

הנערים והנערות שלנו ביקרו במרכז פיינטבול ליום גיבוש מהנה. אחרי הסבר קצר עם דגש על הוראות בטיחות, הם התחלקו לשתי קבוצות והתחרו עד הנצחון המובטח.

קרא עוד...
מסיבת סיום 2020 הנה באים הבוגרים שלנו.

מסיבת סיום 2020 הנה באים הבוגרים שלנו.

בשבוע שעבר חגגנו "מסיבת סיום" לציון סוף המסע המופלא של בוגרי העמותה (מסיימי כיתה יב') שהשלימו בהצלחה תהליך משמעותי ואינטנסיבי.האירוע היה מכובד, מהנה ומרגש, ובמהלכו שיתפו הבוגרים בחוויותיהם ותחושותיהם. אנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולהודות, בשם העמותה ובשם בני הנוער, למספר גורמים אשר תרומותיהם ומעורבותם אפשרו לנו להוציא את המסיבה אל הפועל:בנק הפועלים Bank Hapoalim – על מקום האירוע.
בינת תקשורת מחשבים – על מתנת התיקים לבוגרים להמשך המסע.
בלעדיכם זה לא היה קורה!
אנו מוקירים ומעריכים את כל מי שתורם ותומך במהלך הדרך ומאפשר לנו לעזור לבני הנוער לממש את יכולותיהם בדרכם להגשמה עצמית. הכל אפשרי בהינתן הכלים הנכונים, ולכן תרומותיכם חשובות כל כך! כל תרומה עוזרת לנו. אנו מבקשים מכם להמשיך לסייע, כי כל ילד הוא עולם ומלואו
ברצוננו לשתף אתכם באחד מסיפורי הבוגרים:הגעתי לגשר אל הנוער בסוף כיתה ט'.

כמה ימים לפני סיום כיתה ט', רכזת השכבה קראה לי לשיחה ולא הבנתי למה.

היא הסבירה לי שמצבי הלימודי ממש לא טוב ואם אני רוצה להמשיך ולהישאר איתם בבית הספר אני צריכה לעשות משהו בנדון.

הייתי בהלם. כנראה לא הייתי ממש מודעת למצבי הלימודי ולא הבנתי שאני במצב כזה רע.

מאוד רציתי להישאר בבית הספר ובעיקר רציתי לעבור לכיתת מב"ר. זוהי כיתה קטנה, עם יחס פרטני וידעתי ששם אני רוצה להיות. אך הרכזת ציינה בפני שלא אוכל להתקבל לשם אם לא אראה שיפור בציונים, השקעה והתמדה.

התחלתי לבכות. הרגשתי חוסר אונים.

ואז היא סיפרה לי על גשר.

עשיתי גוגל    –     ולא חשבתי שזה המקום עבורי בלשון המעטה.

אך אחרי שכנועים הסכמתי לשלוח טפסים ולבדוק במה מדובר.

הגיעו אליי לביקור בית, כשסיפרו לנו שמקבלים ארוחת צהרים, סבתא מיד קפצה והציעה להגיע לבשל

לשאר לא ממש הקשבתי כי בתוכי לא באמת רציתי ללכת לשם.

בוועדת קבלה, שאלה אותי ורדה למה יש לי ציון נכשל בספורט. שזה בעצם המקצוע שהכי קל להשיג בו ציון עובר כי צריך רק להופיע עם בגדי הספורט.

גימגמתי ולא ידעתי איך לענות על זה….

אחרי כמה ימים ומחשבה נוספת הבנתי שזה המקום שמתאים למי שאני ויוכל לעזור לי להישאר בבית הספר ולהגיע לכיתת מב"ר. ובאמת הצלחתי בסוף להגיע לשם.

ובתעודה הראשונה – השגתי גם 100 בספורט

ביום הראשון שהגעתי לגשר אני זוכרת שכולם ישבו במטבח וכשנכנסתי חשבו בטעות שאני אחת המורות

אחרי שהם הבינו שאני חדשה, כולם התחילו לדבר איתי, היו מאוד חברותיים ונתנו לי הרגשה של משפחה.

נהיינו חבורה מגובשת שקובעת לבלות גם אחרי השעות בגשר.

החשש הכי גדול שהיה לי, שלא אסתדר שם – נעלם!

היה לי כיף וראיתי שהציונים שלי עולים ועולים ושאני ממש מצליחה בלימודים.

לדוגמא, כשהגעתי לגשר היה לי בקושי ציון עובר במתמטיקה ופחות מחצי שנה אחרי הגישו אותי לבגרות במתמטיקה על ציון 100 וגם השגתי ציון סופי בבגרות של 100!!!

אחד הדברים היפים בגשר הוא האקסטרא שאנחנו מקבלים.

חונכים אישיים שנכנסים לליבנו, כינוסי תוכן מעניינים, טיולים, חשיפה לתרבות, כישורי חיים, מסורת וערכים. מבחינתי ללמוד לא להיות עם הטלפון כמה שעות, לחלוץ נעליים ולהיות אחראית על הלימודים שלי – היו שיעורים חשובים עבורי.

נחשפנו רבות לצה"ל ולמכינות קדם צבאיות – ובעקבות זאת, החלטתי לצאת למכינה ולתרום חזרה לקהילה.

היום אני מסיימת תיכון עם תעודת בגרות מלאה בממוצע של 80 פלוס ואני גאה בתהליך שעברתי, בבגרות שקיבלתי ובמי שאני היום.

לקחתי איתי מהתהליך הזה ללכת אחרי האמת שלי, שלא משנה כמה קשה לי אסור להרים ידיים ולוותר לעצמי. שאם רוצים משהו ומשקיעים בו – אפשר להשיג אותו גם אם יש מוקשים בדרך.

אני מאחלת לכל נער ונערה במדינת ישראל שיהיה לו תוכנית כמו גשר.

כי בזכות כל האנשים שליוו אותי בשנים אלו – אני מי שאני היום ואני מודה לכם על כך.

תודה!