אנו מרכינים ראש ביום זה. אנו מתפללים לשובם של החטופים והחטופות במהרה, ומקווים להחלמה מהירה ומלאה לפצועים. ליבנו יוצא אל המשפחות השכולות, ואנו מחבקים אותן
לפני שהגעתי אל "גשר אל הנוער" בכיתה ט', הייתי ילד נורא שקט, מופנם וחסר ביטחון. העמותה הקנתה לי הרבה כלים ותמכה בי נפשית, ועזרה לי להתמודד עם הרבה בעיות שאני מאמין שהיה לי מאוד קשה להתמודד איתן בלעדיה.
אחרי שנה בעמותה התחלתי להרגיש שההישגים מביאים לי יותר ביטחון בעצמי. כשאתה מקבל במבחן 84, אתה יודע שבלי העמותה היית מקבל אולי 50, ואז אתה מגלה משהו חדש על עצמך וזה נותן לך מוטיבציה להמשיך.
ב', בן 21 במקור מתל אביב. לפני שהצטרפתי אל עמותת "גשר אל הנוער" למדתי בתיכון עירוני ה' והיה לי נורא קשה בלימודים, למרות הרצון שלי. עד שיום אחד המחנך שלי הושיב אותי ואת אמא שלי באסיפת ההורים והציע שאצטרף לכיתה שבה מוציאים בגרות מצומצמת בלבד.
שמי א. לפני שנכנסתי לגשר הייתה תקופה של שנה שלא הגעתי לבית ספר. הסיבה הייתה – שלא הרגשתי חלק ושייכות בבית ספר.